לפני שאתם מושיטים את היד לטלפון…

לפעמים שווה לעצור ולחשוב עוד שניה לפני שעושים את זה..

סיפור

זה היה ערב חג, שעות בוקר מוקדמות, אווירה פסטורלית ושלווה. אני בתפקיד מנכ"ל קימברלי-קלארק מתכונן למנוחת חג נעימה ושלווה. לפתע, הטלפון שלי צלצל. חשבתי לעצמי שזה קצת מוזר שמישהו מתקשר בשעות האלו. על הקו סמנכ"ל התפעול. "שמע" הוא אומר לי. "יש שריפה במפעל שלנו בנהריה, אני שם מטפל, אני חייב לנתק, אעדכן אותך בהמשך" וניתק.

שריפה במפעל נייר זה סיוט גדול של כל מנהל בתעשיית הנייר ובטח לא הדבר שציפיתי לו באותו בוקר.

האינסטינקט הראשון שלי היה להתקשר אליו חזרה ולדרוש פרטים נוספים אבל הוא כבר לא היה זמין, לאחר מכן חשבתי שנכון יהיה לעדכן את הבוס שלי הנשיא של האזור ואז עצרתי רגע וחשבתי.

הנטייה שלנו ברגע של התרחשות אירוע לא צפוי היא להגיב מייד. זה חלק ממנגנון הישרדותי של המוח שלנו שהיה אמור בעבר להגן עלינו מנמרים מתחבאים בין הצללים ולנקוט בתגובה מהירה. היום אין כבר נמרים בין הצללים אבל האינסטינקט הזה של תגובה, של לקיחת עמדה ופעולה מיידית נשאר.

אני רוצה לחלוק איתכם תובנה ניהולית משמעותית שלמדתי לאורך השנים. לפעמים נכון יותר להמתין בין האירוע והתגובה כי תגובה מהירה אינסטינקטיבית לא תוביל לשום דבר טוב. תחשבו על הנהג האחרון שחתך אתכם בכביש ועל התגובה המיידית ש"יצאה לכם". בעולם העסקי ובתפקידי ניהול בכירים התובנה הזו חשובה פי כמה.

כאשר אתם כמנהלים, נתקלים באירוע לא מתוכנן, תקלה, אתגר עסקי, פעולה של מתחרה, משבר ועוד. חשוב מאוד להתגבר על האינסטינקט של "להרים" את הטלפון ולהתחיל לנהל את האירוע. הרבה יותר נבון יהיה לעצור לכמה רגעים, לחשוב ולבחון את הסיטואציה בראייה מערכתית כוללת ורק אז לבחור את התגובה ולפעמים לא לעשות דבר תהיה הבחירה הנכונה.

אני מדבר הרבה בסדנאות "הדרך להיות מנכ"ל" על המושג "לטעות קדימה". המושג הזה מגדיר התנהגות ניהולית מנהיגותית המתעדפת תנועה קדימה לביצוע גם כאשר חלק מהעובדות לא ידוע ו"תיקון על נתיב התנועה קדימה" כאשר מתקבל מידע חדש.

ההתנהלות הזו מונעת תקיעות של הארגון כולו בהמתנה להחלטה או לציפיה שלך לקבל נתונים נוספים שיתמכו את הכיוון וההחלטה שאתה רוצה לקחת.

אבל, בניגוד ל"לטעות קדימה", במקרים של הפתעה, של אירוע לא מתוכנן או משבר, חשוב מאוד דווקא להשהות את התגובה לוודא שאתה לא בוחר לפעול בהטייה הנובעת מההפתעה עצמה

הנטיה "להרים את הטלפון" ולקחת פיקוד אופיינית למנהלים שחשים שמבחן המנהיגות שלהם הוא ביכולת להגיב מהר, הם לא זוכרים שלפעמים תגובה מהירה ולא נכונה, עלולה להחמיר את הסיטואציה מאוד.

אני חוזר לשריפה במפעל נהריה.

די מהר הבנתי שזהו אירוע בעל משמעות רבה. החלטתי שהמקום שלי הוא בשטח ויצאתי מיד לכיוון המפעל. בדרך קיבלתי דיווחים והתעדכנתי. התאפקתי לא לעשות דבר.

כשהגעתי לשם הבנתי שסמנכ"ל התפעול שניהל את האירוע עשה זאת בדרך מעולה ונכונה. הבנתי גם שכל התערבות שלי הייתה כנראה רק מפריעה.

תלמדו להתגבר על האינסטינקט שמורה לכם מול כל אירוע הפתעה או משבר, "להרים את הטלפון" ולהתחיל לנהל. לפעמים יהיה מי שיעשה זאת טוב מכם כי הוא שם ומבין בדיוק מה נכון לעשות.

שיהיה סופ״ש נעים!

טל