מרוב בירוקרטיה וישיבות אין לכם זמן לעבוד?

• המייסדים, אלו שהשקיעו את הכסף והמאמץ, מובילים את הארגון כאילו הוא היה הילד שלהם. הם נמצאים מבוקר עד לילה בנוכחות פעילה, הם מקבלים החלטות, לרוב במהירות הם זה הארגון.

• המעבר בארגון מתכנון לביצוע הוא מהיר מאוד כיוון שאין פער של שכבות ניהול בין המחליטים למבצעים (לפעמים המחליטים הם גם המבצעים).

• המיקוד של כל הצוות הוא בצמיחה. זאת כדי להצליח לעבור את סף ההכנסות שמאפשר להמשיך ולנוע קדימה ולכן כולם מרוכזים בלקוחות, כולם עובדים כדי לתת שירות מעולה ולהבין היטב מה הלקוחות מחפשים.

• בשלב כלשהו כאשר החברה כבר עברה את הסף הקריטי של המכירות וצומחת עוד, הצוות מתחיל לגדול גם הוא. המייסדים כבר לא מכירים את כל העובדים, תהליכי עבודה שפעם היו זריזים ומהירים מתחילים להיות מסובכים יותר ומתחיל תהליך של השתבללות והתכנסות פנימה.

• שיאו של התהליך הזה הוא במצב בו החברה יצרה Scale משמעותי אבל, התחילה להתרחק מהשוק, מהלקוחות, והמירה את תרבות השירות והקרבה לשוק, בבירוקרטיה, באיטיות, בדיונים ארוכים ובעיקר בפער משמעותי בין החלטות לביצועים.

• חשוב להבין שבשלבים הראשונים קשה לזהות את סימני האזהרה. אבל, יש שתי זירות בהן אם בודקים, ניתן להבחין בסימני אזהרה.

• הראשונה מתרכזת בסביבה החיצונית ובעיקר בלקוחות ובאנשי המכירות. ככל שהמידע על המכירות, על צרכי הלקוחות, על שביעות או אי שביעות רצון לקוחות וצרכנים נהיה דליל יותר, ככל שבישיבות מדברים יותר על מה קורה בתוך החברה (ממשקים בעייתיים ובירוקרטיה) ופחות על מכירות וצרכנים זה סימן אזהרה מובהק שהחברה מתרחקת ממקורות ההצלחה שלה ומתחילה בהשתבללות.

• הזירה השניה שניתן לראות בה סימני אזהרה זה עומס היומנים. כפי שתיארתי בפיסקת ההתחלה, אם רוב האנשים נמצאים רוב הזמן בישיבות ובפועל הרבה ביצועים אין. זה סימן אזהרה בולט שוב לתופעה של ההשתבללות פנימה.

שבת שלום – טל